מחנה קיץ או מורה פרטי

כל הורה מכיר את הסוגיה הזו, קצת לפני בחינות הבגרות, או הקדמת תרופה למכה הקשה: לימודי אנגלית כשפה משנית. כשאנחנו היינו ילדים לא היה היצע כך כך גדול ותחרותיות בהציע השוק בנושא. מי שידו הייתה משגת ויכל להרשות לעצמו שיעורים אצל מורה פרטי וניגש לבחינות הבגרות בניסיון לעבור ולצאת מידי חובה, ומי ששפר מזלו ולמד אנגלית באמצעות שיחות עם ההורים, או דוברי אנגלית ברמת שפת אם, הרוויח שפה לחיים.
אבל כיום לא ניתן להניח על הדעת שילד, או בוגר, ייצא אל העולם, לא כל שכן, אפילו יצליח לנווט את דרכיו ולקשר עם העולם החיצון באינטרנט, מבלי לדעת את השפה האנגלית על בוריה.
בבית הספר לא שמים דגש מיוחד על אנגלית כשפה יום יומית, כלומר אנגלית מדוברת. מה שיכול להעיד על מספר בוגרים ומסיימי בית הספר התיכון עם תעודת גמר וציון למופת במקצוע האנגלית, אך ללא ניסיון ומבטא מפליל וחסר ביטחון בשדה התעופה.
בהנחה שלא תרצו לראות את ילדכם מתבגר וממלמל בפוגשו תייר, ולא הייתם רוצים לחשוך ממנו הזדמנויות לחיות ולעבוד מעבר לים, בין אם כאיש עסקים מצליח, או בין אם כדיילת נהנתנית בחברת נסיעות, הרי שרצוי שתשקלו רישום למחנה קיץ, מה שקרוי מזה שנים "סאמר סקול" ברחבי העולם.

מחנה קיץ - השיקולים בעד

שילוב של לימודים והנאה נשמע לרוב שכבות האוכלוסייה, לא כל שכן, בני הנוער, כפרדוקס של ממש. אלא שמבדיקה וסקירת צעירים רבים מתגלה תמונה אחרת לגמרי. רבבות מבני הנוער שפקדו בחופשתם מבית הספר ב מחנה קיץ לצורך שיפור וצבירת מיומנויות וכן, כלים שימושיים בשפה האנגלית, מצאו את השהייה במחנה הקיץ כחוויה חינוכית, עם זאת מעשירה ומהנה כאחת.
יתרה מכך, מיקוד של בני נוער על פי רמות הלמידה ושילובן במסגרת חברתית, המחייבת שיח ושימוש בשפה האנגלית בלבד, מחייבת השגת תוצאות מקסימליות במינימום זמן.
פועל יוצא הוא שבני הנוער מתבקשים לגלות עצמאות ולהתמודד עם מצבים שלא הכירו קודם לכן, במדינה זרה, תוך הכשרתם לקראת עתיד טוב יותר. יש להניח כי בקייטנה מקומית, או בפעילות של תנועה חברתית כזו או אחרת, לא היו מקבלים את הכלים ואת ההעשרה התרבותית, ממנה ייהנו במחנה קיץ מעבר לים.

מחנה קיץ- השיקולים נגד

מחד גיסא וכאמור, מי שיכול להרשות לעצמו ולילדיו העשרה מעין זו עשוי לחרוץ את גורלו ולאפשר לילד ללמוד שפה על הצד הטוב ביותר. מאידך גיסא, למה להתערב במערכת החינוך וליצור בידול ופער בין מסגרת החינוך הנלמדת בבית הספר, לבין רכישת הידע באמצעות מחנה קיץ יוקרתי? מדוע לא להתמודד עם המסגרת הנלמדת ולשמור על הזדמנויות שוויוניות אחידות לכולם? האין לא כולנו היינו מעוניינים שהילד שלנו יחונך על הצד הטוב ביותר? מדוע, אם כן, לא נעשה יד אחת ונלחם על העשרה ודגש על לימוד השפה האנגלית והחינוך בכלל, לכל ילד וילד במדינתנו? לרבים מאיתנו האפשרות של שליחת הילד למחנה קיץ נשמעת כפריבילגיה או אי התמודדות עם המציאות וחינוך על דרך הפינוק, ולא על דרך החובה.
בין אם לימודי שפה במחנה קיץ הן מותרות או בין אם מדובר בעוד שיטה מבריקה ליצירת דור מתקדם, הרי שנדמה כי מחנה קיץ הוא לא עוד להיט בר חלוף, ויש לשער כי ידונו בנושא זה עוד רבות גם בעתיד.