ערבית לתלמידים (בגרות בערבית )
מעטים התלמידים שבוחרים ללמוד במסלול לבגרות בערבית, בעיקר משום שהוא נחשב למסלול קשה ותובעני, וחבל שכך, שכן היתרונות הטמונים בידיעת השפה רבים. הלימוד דורש אמנם אימון רב ועבודת בית לא מבוטלת, אולם הוא משתלם. אנשי חינוך וחברי כנסת שונים קוראים להכניס את הבגרות בערבית לרשימת בגרויות החובה, ממש כמו מתמטיקה או אנגלית, בטענה כי אזרחי מדינה קטנה הממוקמת בלב המזרח התיכון חייבים לדבר בשפת שכניהם. תלמידי תיכון הלומדים לבגרות בערבית לומדים בעיקר את הערבית הספרותית הקלאסית, דרך יצירות ספרותיות, פרקי קוראן נבחרים, וטקסטים קלאסיים מהתקופה הטרום-איסלמית. את הדקדוק הערבי לומדים בעיקר מתוך השוואה לדקדוק העברי, אחיו השמי. בין השאר, התלמידים רוכשים גם מיומנויות חיפוש במילון ערבי-עברי. את הערבית המדוברת לומדים בעיקר תוך כדי השיעור, בשיחה בין המורה לתלמידים. ישנה אפשרות להבחן ברמת יחידת לימוד אחת, שלוש, או חמש יחידות לימוד. הבחינה עצמה כוללת מספר קטעי טקסט הבוחנים את הבנת הנקרא של התלמיד בערבית. כמו כן נבדקים אוצר המילים, הכרות עם הפועל הערבי, הכרות עם התחביר הערבי, מיומנויות תרגום משפטים לערבית, ומיומנויות השלמת משפטים. תלמידים במסלול לבגרות בערבית ברמת 5 יחידות לימוד נדרשים גם להביע את עצמם בכתב ולענות על שאלות הקשורות ביצירות ספרותיות מהרפרטואר הערבי. התלמידים הנבחנים בכל הרמות רשאים להשתמש במהלך הבחינה במילון ערבי-עברי או עברי-ערבי.